מאת מרדכי קובר
רב, ביהמ”ד נחלת צבי אהל אברהם, קרית יערים
-
א) השולחן ערוך (יו”ד סי’ פ”ד סעי’ ט”ז) אסר תולעים הנמצאים במעים, והתכוין לאלו שבבית הרעי שנבלעים עם האוכל, וגם לאלו שבכבד שנכנסים דרך כלי הנשימה. מ”מ, השו”ע התיר תולעים שבבשר הדג מטעם שמתהוים שמה, ולא חשש שהגיעו לבשר מהמעים.
ב) השו”ע לא הגביל את ההיתר לתולעי בשר מסוימים, וזאת אע”פ שביאר בב”י שלדעתו הגמרא לא דיברה על תולעים שבבשר, אלא על תולעים שבין הבשר להעור. ולמדנו מזה שהשו”ע לא התיר תולעי בשר מסוימים ע”פ קבלה שאינם באים מבחוץ, אלא התיר כולם מטעם שא”א שיבואו מבחוץ בשום אופן. שאם כן היה אפשר, היה ראוי גם לאסור תולעים שבין הבשר להעור.
ג) וכן מוכרח בשערי דורא שאסר כל תולעי דגים מטעם שלדעתו הסוגיא מסיקה שאפשר שהגיעו מבחוץ לבשר, ולא הוציא התולעים שבין העור לבשר מהכלל. הא חזינן שכל הראשונים שהתירו תולעי הבשר, התירו מטעם שא”א לתולעים מבחוץ להגיע לבשר. וכך כתבו האו”ז והמרדכי בפירוש, שתולעי בשר הדגים מותרים מפני שברור לנו שלא הגיעו מבחוץ, וכן כוונת כל הראשונים שכתבו מעין דבריהם.
ד) והסיבה שפשוט היה להראשונים שאין לחוש לחדירה מהמעים לבשר, מפני שחדירה היתה מטריפה וממיתה אה הדג. וטריפות דגים נלמדת בכ”ש מטריפות בהמה, כמבואר להדיא בחולין ע”ה
.
ה) החוקרים ובאי כחם טוענים שידוע ש”אניסקיס” מתהוה מחוץ לדג מביצים שיצאו מחיות הים, ומזה הוכחה שאלו שבבשר באו מבחוץ ואסורות. ושו”ע לא התיר אלא מן הסתם, אבל פשוט שיסכים לאסור את הידוע שבא מבחוץ.
ו) והאמת, שאין בזה הוכחה של כלום שלא מתהווים בבשר, שהחוקרים תפסו את מעגל חיים של התולעים בשלב מאוחר, ולא בהתחלה. שאפשר בהחלט שתחילת הוויתם של כל תולעים אלו הם מבשר הדג, ואלו המתהווים בחוץ הם בני בניהם של אלו שהתהוו בבשר. והיינו, שאלו שהתהוו בבשר הדג אח”כ נבלעים ע”י חיות הים, ושמה מטילים ביצים ומתחילים את המעגל שפירסמו החוקרים. וחלקם נבלעים ע”י דגים, ונמצאים במעיהם. ממילא, אין לתמוה בכלל על הימצאות “אניסקיס” גם במעיים וגם בבשר, שכולם ממקור אחד בבשר הדג, וכדברי חז”ל. אך אלו שבבשר מותרים שטרם פירשו, ואלו שבמעים הן הנה הפורשים או נכדי הפורשים.
ז) כבר הזהיר מרן בעל שבט הלוי בשו”ת חלק ד’ סי’ קכ”ז שאין להאמין לטוענים כנגד פשטות דברי חז”ל שתולעי הבשר התהוו מהבשר, אלא בהוכחה ברורה שבאו מבחוץ.
ח) הטוענים לאיסור המציאו כמה הוכחות על כך ש”אניסקס” הנמצאים בבשר הדג באו מבחוץ, וכולם לית בהם ממש. טענו שיש יותר “אניסקס” במעים ממה שיש בבשר, ושיש יותר בבשר הסמוך למעים ממה שיש בבשר אחר, ושיש “אניסקס” בבשר רק בדגי ים המתקרבים לחיות הים שהם מקור לביצי “אניסקס” ולא בדגי החוות שלא מתקרבים לחיות הים.
ט) והנה צללו במים אדירים והעלו חרס בידם, שרוב המציאות שעליה העידו מוכחשת גם על ידי נסיון וגם על ידי חקירות מדעיות אחרות. וגם לולא היתה עדותם אמת בלתי מוכחשת, מאין יש להוכיח ע”י כך ש”אניסקס” שבבשר באות מבחוץ? וכי אי אפשר שיותר תולעים נבלעים ממה שמתהוים בבשר, ושהבשר הסמוך למעים מהוה יותר תולעים מבשר שבמקום אחר, ושאכילת התולעים בים גורמת ליותר הווי תולעים? מי גילה להם רז זה שאינו כן, בדברים אלו שהם סתרי הטבע והחכמים בהם כבלי מדע, עד שמציגים העדיות המוכחשות שלהם כהוכחות ברורות? ממילא, חזרנו לדברי מרן השבט הלוי, שכל שאין הוכחה ברורה, אין להכחיש פשטות דברי חז”ל.
י) ורק עדות אחת יכולה להוכיח שבאות “אניסקס” שבבשר מבחוץ, והיא אם ראו התולעים עוברים מהמעיים לבשר. וידוע לכל שאין ילוד אשה שראה כך בחיי הדג, שמכוסים הם ומעיהם משזיפת עין. ולא ניתן להעיד אלא שראו כך לאחר מיתה.
יא) וידוע לכל שחדירה זאת שלאחר מיתה לא בכל דג ולא בכל מקרה, ורק בשהוי בלי קירור להרבה זמן אחר מיתה. ולפי”ז, אין חשש של ממש לפי תהליך נקיון דגים הנפוץ בזמנינו של הסרת המעיים קרוב לצידה, והדג אינו שוהה בלי קירור כלל. (והדג היחידי היוצא מן הכלל הוי הערינג, שכובשים אותו שלם.) וזאת טעות גדולה שטעה חכם אחד שדימה לעצמו שכל התולעים שבבשר הדגים הגיעו שמה דוקא לאחר מיתה, והעלה טעות זאת על שלחן מלכים כאמת, ועוד מחזיק בטעותו.
יב) ובנוסף, כבר העידו מומחים שמעולם לא ראו חדירה ממעים לבשר הדג. מה כן ראו? שחודרים “אניסקס” מקרום הפנימי של בשר הדג לתוך הבשר עצמו. ואע”פ שבית אפרים רמז שגם התולעים שבתוך חלל הדג אסורים כמו אלו שבמעים, יש לפקפק טובא על ראיותיו, שמסתבר מאד שלא כיוונו הראשונים לכלול לאיסור אלא הכבד ושאר בני המעים המחוברים לכלי הנשימה, או חלק עליון של המעים המכונים “דרך בית הבליעה”, ותו ליכא מידי. ולפי”ז, יש להתיר אפילו בהערינג כבוש, שחדירת התולעים הם מהקרום דוקא, ומותרים הם מעיקרא, כחולעי הבשר.
מסקנא: מאחר שאין אפילו רגלים לדבר שבאות “אניסקס” שבבשר מבחוץ, נקטינן שבכה”ג אין להכחיש פשטות דברי חז”ל ושולחן ערוך. ותולעי בשר מתהווים מהבשר ומותרים. וה’ יאיר עינינו שנסכים על המציאות הברור, ושיעלו דברים אלו לרצון לפני גאוני הדור שליט”א, אשר לאורם נחיה ונלך.