הרהורים בחלוף שנתיים ל- JKN

ב’ אדר תש”ע

February 16, 2010

 

הרהורים בחלוף שנתיים ל- JKN

 

untitled1עברו שנתיים מאז שרשימת הדוא”ל של חדשות כשרות ירושלים (JKN) הושקה, ומשמעותית פחות מאז הולדת האתר. בכנות, לא היו ציפיות, רק רצון להפיץ את נושא הכשרות בארץ ישראל כפי שנראה בעיני, ללא הרבה מחשבה כיצד העניין יתפתח.

 

ובכן היום, 25 חודשים לאחר מכן, אני יכול לומר ש-JKN התרחבה הרבה מעבר לכל מה שיכולתי לדמיין, בהפכה למקור מידע אמין לרבים המבקשים ללמוד עוד בנוגע למורכבות שיטת הכשרות בישראל.

 

רבים מימכם תוהים מה הלאה, ולמען האמת, אינני יודע בוודאות. אני יכול לומר שהייתי רוצה לערוך סיורים בבתי מלון נוספים, גם כאלו מחוץ לירושלים, כמו גם כתבות נוספות על בתי חולים, מסעדות ופתיחת דלתות ארגוני הכשרות לקוראים בראיונות עומק. קיימת אותה בעיה נושנה של זמן וצורך בפרנסה.

 

בכל מקרה, עדיף להסתכל על מה שהושג ועל כל מה שחלקנו יחד ולמדנו. ההרצאות לישיבות וסמינרים מתקבלים בברכה, כמו גם סיורי ההליכה במחנה יהודה, ונדיר שיום חולף ללא טלפונים מתלמידים שכעת מבינים יותר ואכפת להם מספיק כדי לשאול.

 

אמשיך לפעול לקידום מה שאני מבין כחשיבות עליונה- רמת שקיפות גבוהה יותר בארגוני הכשרות. בעוד שחלק חתומי שפתיים כשהם נדרשים להסביר את הסטנדרטים שלהם, התוך והחוץ של המקום שתחת השגחתם, הרוב ישיבו אם יודעים כיצד ומי לשאול, וכאן הבעיה המרכזית נמצאת.

 

אני מרגיש שהסוכנויות צריכות להציג בפנינו, צרכני הכשרות, הצהרה, כזו שתגדיר את הסטנדרטים של הסוכנות ביחס לכל הנושאים העיקריים, והרשימה היא אכן ארוכה. הרשימה יכולה לכלול, בין היתר, שחיטה של הבשר שבשימוש, עוף, מותג העלים ללא- חרקים, שם ומס’ טלפון של המשגיח, מתי יש לצפות ממנו להיות נוכח במקום, פת ישראל, בישול ישראל, חלב ישראל, לאשכנזים בלבד ואולי גם לספרדים, רמת השמיטה הנשמרת, היתר מכירה כן או לא, מי מגיש את היין וכך הלאה והלאה.

 

הנקודה היא, שהסוכנויות מבקשים להעלות כמה שפחות כיתוב, כיוון שברגע שמשהו מועלה על הכתב הצרכן מועצם. כבר לא ניתן לטעון דברים סותרים או לפעול בתחום האפור.

 

אם כולנו היינו מבינים את דרגת ההכשר של סוגי הרבנות השונים בערים, המהדרין, סוכנויות הבד”צ הלגיטימיות, אז היינו יכולים להחליט איפה נמצא הטווח המתאים לנו. עלינו לדעת מה הסטנדרט המינימאלי שניתן וחייב לצפות לו.

 

זה היה מאפשר לנו לדעת אם אנו מעוניינים להסתמך על סוכנות א’ או ב’, כיוון שהם אכן מציינים סטנדרטים שונים. יותר מדי ניחושים מעורבים ולעיתים קרובות מדי אנשים מסתמכים על סוכנות מסוימת על בסיס הנחות.

 

אני כשלעצמי מרגיש שאת/ה, צרכן הכשרות העירני יכול לעשות יותר ועליך להתחיל להציב דרישות. האמת הכואבת היא שכולנו להוטים מדי שתהיה לנו האפשרות למערך מזללות ומסעדות, אבל אנחנו יכולים להשתמש בכוח הצרכני שלנו לקבוע סטנדרטים חדשים, ביידוע חנויות שאם יבכרו כשרות ברמה גבוהה יותר, אתה ואחרים ישמחו ‘לאמץ’ אותם. רוב המנויים לרשימה זו לא יסכימו לאכול בכל מקום, אבל עליכם להבין שלבדוק לוקח מעט עבודה, לעיתים גם חוצפה, ולהיות נודניק ע”מ להגן על עצמנו ממעידה, היא לא בהכרח התנהגות פסולה.

 

הרבה צריך להיעשות בנוגע לתעשיית החופשה, כפי שאני נוהג לקרוא לה, ההפלגות, בתי מלון וכו’, אשר מפרסמים “גלאט”, “כשר למהדרין”, “הקפדה על כשרות” וכך הלאה, כל מילות הקוד הנדרשות כדי להרדים את חושינו. ניתן לראות זאת במיוחד לקראת חג הפסח המתקרב בהצהרות של “ללא שרויה”, “מצה שמורה עבודת יד ומכונה”, וכל מה שנדרש כדי שנמסור את פרטי כרטיס האשראי שלנו. לתדהמתי, מה שחסר לעיתים קרובות מדי במודעה, הוא שמה של סוכנות כשרות נכבדת כלשהי- לעיתים רבות, במקרה הטוב, מופיע שם של רב עלום כלשהו או שמו של רב/נית אורח/ת שישהה (או תשהה) במקום שאין לו כל קשר להשגחה על הכשרות באותו בית מלון או שיט.

 

בתי המלון לא סתם נותנים שהות חינם על בסיס פנסיון מלא לאותם רבנים אורחים (ומשפחותיהם). הם בהחלט מודעים לכך שאותם שמות משמשים כאבן שואבת ומספקים את הסחורה. תשאלתי מספר מאותם רבנים אורחים המקבלים שהות בבית המלון וחלקם היו מחוסרי ידע לחלוטין בנוגע להכשר של אותו בית מלון ואפילו לא בנוגע לשאלות אלמנטאריות הנוגעות בבסיס הכשרות!

 

במקרה שקרה לא מזמן, נתבקשתי ע”י אחד הקוראים אשר אינו דובר עברית להשיג פרטים נוספים על מלון שלגביו סוכן הנסיעות אמר לו: ” אל תדאג, רב כך וכך גם מתארח שם בשבת”. התברר שאותו רב מדובר אכן הופיע במלון כדי לדרוש, אך הוא לא התאכסן שם, כל שכן אכל. המשגיח אמר לי שסוכן הנסיעות יכול לפרסם כרצונו, אך המלון לא מהדרין וכדאי לבן תורה שלא יאכל שם. הדוגמאות הן רבות, לצערי. ברוך ה’, במקרה הזה הקרבן הפוטנציאלי הוזהר והוא ביטל את השבת המתוכננת במלון, ושילם תוספת לאופציה של המהדרין אשר הייתה שונה מאד מהאופציה שפורסמה.

 

אני משתמש בפורום זה כדי לדחוף אתכם להיות חזקים בבקשה. דרשו הסבר. אל תקבלו פרסומות מעורפלות ומטושטשות אשר חסרים שם של סוכנות כשרות מכובדת. לעולם אל תאמינו לדברי סוכן הטיולים, בעל הקייטרינג שאחראי על העבודה, או מישהו שמנסה למכור. אתם חייבים לדבר עם נציג סוכנות הכשרות, המשגיח.

 

המילה “רב” לבדה אינה מספקת, שכן לא כל אחד שמציג עצמו כרב אכן כזה, לא כל הרבנים הם מומחי כשרות, ולא כל אלה אשר יש בידם את הידע מיישמים אותו הלכה למעשה ונמצאים בשטח (המטבח). הרבנים הלגיטימיים הם הראשונים לאשש זאת.

 

התואר עצמו אינו משמש כערובה לכשרות באותה מידה שאדם בעל לבוש חרדי נצפה אוכל במסעדה עם הכשר לא מפוקח, או ללא הכשר כלל. לבורות פנים רבות, ואלו הפחות מוסריים מוכנים להשתמש בנאיביות שלנו לטובתם.

 

תודה על היותכם חלק מפרויקט זה, ותודה למספר הולך וגדל של קוראים ששולחים תמונות, אינפורמציה ועוזרים באספקת עדכונים לקוראים, שעכשיו כבר ממוקמים ברחבי העולם.

 

בעזרת ה’, אנחנו יכולים להשפיע לשינוי, כמו שכבר קרה, ואנו חייבים להזיז הצידה את הבושה ולהציב דרישות.

 

זכרו, סוכנויות הכשרות משלשלות לידיהן כסף רב ובסופו של יום, הם זקוקים לאמון שלנו, שכן בלעדיו, הם ימצאו עצמם מחוץ למשחק.

 

בכבוד,

יחיאל ספירא

Jerusalem Kosher News

תרגום ע”י טלי שוה

Comments are closed.