Ins and Outs of Shnei Keilim

11 Tevet 5770
December 28, 2009


(By Rabbi Yehuda Spitz)

potsI hope everyone had a meaningful and enjoyable Chanukah. Here is an Halachic post dealing with the topic of “Shnei Keilim” – two pots that touched while cooking. As you may recall, I previously posted a mini-book I authored on the issue. This is a summary.

What exactly is “shnei keilim shenagu”? How does it affect my life? Does it affect my life? Isn’t shenagu a type of massage?

Upon receiving many inquiries as to the nature of this topic that I have spent much time and effort researching, and especially after the interest generated by the prize awarded by the Jerusalem Municipality for my booklet on this topic (Kuntress B’Inyan Shnei Keilim Shenagu Zeh B’Zeh V’Hagdrosav), I decided to address the issue and share my conclusions on it with the English-speaking public.

Theoretical Question: Rabbi, what should I do? I was cooking macaroni and cheese in one pot on the stove, while in another pot my cholent was simmering. I accidentally knocked one pot into the other, and they were touching for at least ten seconds before I realized and moved them apart. Did I just make my pots non-kosher? Can I still eat the food? Help!!

My wife actually asked a few of my children this above question. What did they think the Halacha was?

Child #1: They both become pareve.

Child #2: They both got dead.

Child #3: It depends on which pot was bigger. The bigger pot would change the kashrus status of the smaller pot to match it.

Although they all receive an A+ for effort (Give them credit, my budding talmidei chachamim are only 6, 4, and 6), unfortunately they are all mistaken as to the proper Halacha.

The Rema(1) writes that the din of “shnei keilim shenagu”, or two pots of opposite types (meaning one dairy and one meat) that touch each other, even while both are boiling hot and on the fire, is that they are permitted b’dieved. In other words “no harm, no foul”. Therefore, in the above-mentioned case, everything is still kosher and all the food may be eaten (of course not together – that would be bassar b’chalav).

The only “issue” with this ruling of the Rema is that it’s a bit vague and does not address other factors in the equation, nor does it set parameters. For example, does this still apply if there is moisture in between the pots? What about with Chometz pots hitting Pesach pots, or non-kosher pots hitting kosher ones. Does this mean that the handle of a pot is considered a separate pot? What exactly are the boundaries of this Halacha?

That is the basis and backbone of the research that I’ve done, and I will share some of my conclusions and findings on this topic.

1.Two dry, hot pots that touch each other, whether one is dairy and one meat(2), or whether one is kosher and one non-kosher(3), or whether one was chometz and one kosher for Pesach(4), and even while steaming upward(5), the Halacha is that no harm was done and the food and the pots were unaffected and the kosher ones remain kosher. This applies even if the pots are ceramic(6) and even if the pots contain greasy absorbed taste(7). However, it is commendable to refrain whenever possible, not to cook these kinds of pots together on a stove, to avoid any kashrus concerns(8).

Help! My pot runneth over! Does that change the status? If there is moisture between the hot pots touching, many authorities contend that the liquid will allow transfer between the pots and will render the pots and the food non-kosher(9). Other authorities maintain that if there is only a minute amount of liquid (with the pots being 60 times its amount), then it can still be considered dry and everything will still be kosher(10). Others maintain that in the above-mentioned case, only the food remains kosher, but the pots will need to be kashered(11). Ask your LOR for guidance.

A cheesey hetter: By cheese everyone agrees(12)! If there was hot cheese between the pots at the point of contact, and there is 60 times its amount in the pots, then the food remains kosher, but the pots need kashering.
For all intents and purpose clothes would have the same Halacha applicable to them as pots do(13). Therefore, if hot coffee spills and gets absorbed into a shirt and then touches a hot meat pot, everything is still fine. (Except that now you need to clean your shirt. Oh well, at least coffee stains come out in the wash.)

Get a handle on it: If non-kosher hot liquid falls on the handle of a pot, some authorities maintain that the food in the pot is unaffected, for the handle (since it’s only attached by screws) would be considered a different vessel(14). Others maintain that practically it is all considered one vessel, and it therefore will affect the food(15). However, if the handle was welded on, then it would be considered one vessel and will affect the kashrus status of the food(16). Contact your LOR for guidance.

If one of the pots is pareve and the other is either dairy or meat, it’s permissible for them to come into contact with each other, even l’chatchila(17) (as long as they are clean at the point of contact).

Counter Attack!: If someone is cooking in a dairy pot, and wishes to take it off the fire, and there is nowhere to place it except on the counter that is usually reserved for meat items, one may place it there(18). Nevertheless, since the issue is not as clear cut as it’s being presented, it is preferable not to do so(19), but rather one should place another layer of separation down first(20) (for example, a board, towel or aluminum foil) in order to satisfy all opinions.
These are just a few basic guidelines and overview of the Halacha of “shnei kelim shenagu”. This is by no means a complete comprehensive authoritative guide, but rather a brief summary to raise awareness of the issue, and of kashrus in general. One should not compare similar cases in order to pasken one’s own sheilos, but should refer his questions to a competent Halachic authority.

(This article originally appeared on the Close to Torah website)

Rabbi Yehuda Spitz, of Yerushalayim,  learned in the Yeshiva Gedolah Ateres Mordechai of Greater Detroit, as well as Yeshivas Mir Yerushalayim and Beis Hora’ah Toras Shlomo. He received Semicha from Rav Moshe Halberstam zt”l, Rav Moshe Sternbuch shlit”a, Rav Zalman Nechemia Goldberg shlit”a and Rav Yosef Yitzchok Lerner shlit”a. A former Co- Rosh Chabura in the Mir, Rabbi Spitz currently serves as the Rosh Chaburah and Shaul U’ Meishiv of the Halacha Kollel of Ohr Lagolah.

1 Shulchan Aruch, Yorah De’ah Ch. 92, end of 8; and end of Ch. 93.

2 המרדכי (חולין דף ז’ בדפיו ס’ תר”צ) בשם הספר התרומה והמהר”ם שמדייק מלשון של תוס’ בחולין (פרק כל הבשר דף ק”ח ע”א ד”ה טיפת חלב), וכן בהגהות אשיר”י (על הרא”ש שם ס’ כ”ב) וכן כתב בהגהות מיימוניות (הלכות מאכלות מאכלות אסורות פרק ט’ ס”ק ג’) בשם רבינו שמשון (הר”ש משאנץ, מובא בתורת החטאת כלל נ”ה סע’ ה’).

3 האיסור והיתר (כלל ל”ח דין ט”ז) הכנסת הגדולה (ס’ צ”ב הגהות על בית יוסף ס”ק ע”א) הרש”ל (ים של שלמה חולין פרק כל הבשר ס’ מ”ה) הש”ך (ס’ ק”ה ס”ק כ”ב).

4 המהר”ם מלובלין (שו”ת ס’ ק”ו) המגן אברהם (ס’ תנ”א ס”ק מ”ד) הט”ז (שם ס”ק כ”ח) הגר”א (ביאור הגר”א שם סע’ כ”ב ד”ה ואסור) החק יעקב (שם ס”ק ס”ג) הפרי חדש (שם ד”ה ומ”ש אסור) האליה רבא (שם ס”ק מ”ה) הבאר היטב (שם ס”ק מ”ט) החק יוסף (שם ס”ק נ”ד) הפמ”ג (שם מ”ז ס”ק כ”ח) המחצית השקל (שם ס”ק מ”ד ד”ה מדופן) העטרת זקנים (שם על סע’ כ”ב) המאמר מרדכי (ס’ תמ”ז סע’ י’ ס”ק כ”ב ד”ה אמנם) החיי אדם (כלל קכ”ה ס”ק ב’) השו”ע הרב (שם סע’ מ”א וסע’ ס”ז) הערוך השלחן (שם ס”ק מ”ד) המשנה ברורה (שם ס”ק קל”ו) והכף החיים (שם ס”ק רס”ז ורב”ע) – דעתם להקל דיש את אותו דין שלגבי דיני איסור והיתר. ולא כמשמעות היד שאול (ס’ צ”ב, וכן מרמז בשו”ת שואל ומשיב מהדורא תליתאה חלק א’ ס’ קע”ד) שמשמע כדעת הב”ח (או”ח ס’ תמ”ז בשם מה”ר הירש שור), וכן העתק בשיורי כנסת הגדולה (או”ח ס’ תמ”ז הג”ה על הב”י ס”ק כ”ג) שמחמירים לגבי פסח.

5 הפמ”ג (ס’ צ”ב מ”ז ס”ק כ”ט), שמדייק כך מדברי התורת החטאת (כלל נ”ו סוף דין ח’) הזכרון אברהם (סוף ס’ צ”ב) המהרש”ם (שו”ת חלק ג’ ס’ רל”ו) הזבחי צדק (ס’ צ”ב ס”ק ע”ח) הכף החיים (ס’ צ”ב ס”ק ק”ב).

6 וכמו משכתב הבית יוסף (ס’ קכ”ב סוף סע’ ח’ ד”ה כתב) להדיא דסתם קדירות הם של חרס, ובפרט שהט”ז (יו”ד ס’ צ”ז ס”ק ג’ ובאו”ח ס’ תנ”א ס”ק כ”ח) והמגן אברהם (ס’ תנ”א ס”ק מ”ד) והיד אפרים (ריש ס’ צ”ז בשם היעב”ץ – שו”ת שאילת יעב”ץ חלק א’ ס’ ק”ג [צ"ג]) מבואר להדיא דדין זה מיירי בכלי חרס; שו”ת ברכות משה (ס’ ח’ וס’ ט’) חידושי הגר”ד שפרבר (סוף ס’ צ”ב) השדי חמד (חלק ו’, מערכת בשר בחלב ס’ ט”ז) הפרי השדה (שו”ת חלק ב’ ס’ ק’) הנטע שורק (שו”ת יו”ד ס’ ל”ה [א'] ד”ה אבקש) הדרכי תשובה (ס’ צ”ב ס”ק ק”פ וקפ”א) שהסכימו לדברי הברכות משה דודאי אין לחלק בין כלי מתכת לחרס, ואע”ג דמדייתו, אינו מגוף התבשיל או המאכל ולא הוי אפ’ כזיעת המאכל. ולא כדעת המהרש”ם (שו”ת חלק ג’ ס’ רל”ו, דעת תורה סוף ס’ צ”ב, תכלת מרדכי חלק ב’ פרשת החודש) שמחלק בין כלי חרס ישן לחדש, ורק מיקל בכלי חרס ישנים דאם בישלו בכלי חרס חדשים, שוב גם ב’ קדרות הנוגעות זו בזו אסורים זו את זו.

7 הפרי חדש (ס’ ק”ה ס”ק כ”ח) הפמ”ג (ס’ ק”ה ש”ד ס”ק כ”ב) החוות דעת (ס’ ק”ה ביאורים ס”ק ט”ו) האמרי ברוך (ס’ צ”ב) הכתב סופר (שו”ת יו”ד ס’ נ”ד) הברכות משה (שו”ת ס’ ט’ בשם האב”ד של פיעטריקוב) היד יהודה (ס’ צ”ב פיה”א ס”ק נ”ו) התהילה לדוד (ס’ ל’) המשמרת שלום (ס’ צ”ד מ”ז ס”ק ז’ אות ג’) הערוך השלחן (ס’ צ”ב ס”ק נ”ד) והכף החיים (ס’ ק”ה ס”ק פ”ב), וכן מוכרח מדברי האור שמח (הלכות מאכלות אסורות פרק ט’ הלכה י”ט ד”ה הנה) ולא כדעת התורת יקותיאל (ס’ ק”ה ס”ק ח’) והדברי יוסף (ס’ תרכ”א ס”ק ד’ ד”ה ונ”ל, מובא בדרכי תשובה ס’ צ”ב ס”ק ק”פ) ומשמעות הכנפי יונה (ס’ צ”ב, מובא בהגהות יד שאול בס’ צ”ב). והדרכי תשובה עצמו סיים לדינא דאפ’ אם הקדירה בלועה משומן אין להחמיר וחלילה לנו לחדש פסק המוחלט מרבינו הרמ”א, ואחריו כל האבות ההוראה הט”ז והש”ך וכל הגאונים בעלי ההוראה.

8 היד יהודה (ס’ צ”ב פיה”ק ס”ק ע”ג) והכתב סופר (שו”ת יו”ד ס’ נ”ד).

9 הט”ז (ס’ צ”ב ס”ק כ”ט לפי כמה פוסקים) היד יהודה (ס’ צ”ב פיה”א ס”ק נ”ו) הדברי יוסף (ס’ תרכ”א ס”ק ו’) והזכרון אברהם (סוף ס’ צ”ב ד”ה ומ”ש בשני) משמעות רעק”א (ס’ צ”ג ס”ק ב’) החכמת אדם (כלל מ”ו ס”ק ה’) החמד משה (או”ח ס’ תנ”א ס”ק ח’).

10 החוות דעת (ס’ צ”ב ביאורים ס”ק כ’) וכן מוכח בדברי היד אפרים (ס’ ע”ו סוף סעיף א’) הבית יצחק (חלק שני עקרת הבית הל’ בב”ח ס’ צ”ב חלק ד’ סע’ ח’ עמודי זהב ס”ק ל”ט ומ’) העצי העולה (בב”ח כלל ה’ סע’ כ”ה) השו”ת יד יוסף (יו”ד ס’ מ”ז) בספר חוקתי תשמרו (ס’ י”ז סע’ י”ג ס”ק י”ח, שמביא ראיות לזה מדברי הראשונים) ובספר זר השלחן (ס’ צ”ב ס”ק ק”י, דאין בלוע יוצא מכלי לכלי בלא רוטב ממש). וכן העלה בספר נכח השלחן (ס’ צ”ב ציונים ס”ק קפ”א) ובשו”ת יבקש תורה (חלק ג’ ס’ י”א ענף א’), אבל מטעמים שינויים.

11 המהרש”ם (שו”ת חלק א’ ס’ רט”ז וחלק ג’ ס’ רל”ו) והמעדני השלחן (מטעמי השלחן ס’ צ”ב ס”ק נ”ג).

12 שו”ת מעדני מלכים (ס’ ק”ח וס’ ק”ט) ובספר הליכות שלמה (חלק ג’ מועדים ב’ פרק י”ב סע’ י”א הערה י”ג), נבע מדברי השו”ע ס’ צ”ד סע’ ח’, ובש”ך שם (ס”ק ל”ד), ופמ”ג שם (מ”ז ס”ק ט”ז), ובערוך השלחן שם (ס”ק ל”ג) שהגבינה כחוש בטבעה ובעצם נוטה ליבשות וקשיות ולא נכנסת הרבה ורק יכול לאסור כדי קליפה.

13 שו”ת אלף לך שלמה (יו”ד ס’ ק”נ, ובהגהות חכמת שלמה) שו”ת פתחא זוטא (יו”ד ס’ כ”ז) והמהרש”ם (שו”ת חלק ג’ ס’ ר”ה), אבל המהרש”ם גם מצריך ששים נגד הבעין בתוך הנקבים של הבגד.

14 רעק”א (או”ח ס’ תנ”א סעיף י”ב ס”ק י’) האמרי ברוך (הגהות הגר”ב פרענקיל על המג”א או”ח ס’ תנ”א ס”ק כ”ה) הזר זהב (על האו”ה כלל ל”ט דין ח’ ס”ק ג’) העצי העולה (הלכות בב”ח כלל ז’ ס”ק ו’, ובחקי חיים שם ס”ק ז’) היעב”ץ (מור וקציעה או”ח סוף סימן תנ”א) המהר”ש ענג”ל (שו”ת חלק ז’ ס’ ב’) היד יהודה (ס’ צ”ב פיה”א ס”ק ל”ו) והערוך השלחן (ס’ צ”ב סוף ס”ק נ”ב) דכה”ג כשני כלים דמי ולא בלעו מהדדי. וכן פסק וע”ע בשו”ת מעשה חושב (חלק ז’ ס’ ח’ ס”ק י”א) שמביא שיטה זו לסניף להקל.

15 הרדב”ז (שו”ת חלק ו’ ס”ב אלפים ש”ח) החתם סופר (שו”ת או”ח ס’ ק”ל, דרק אמרינן ההיתר של שני כלים כשיש אויר בין הכלים) החוות דעת (ס’ צ”ב חידושים ס”ק י”ז) הערוגות הבושם (שו”ת או”ח ס’ צ”ח) המהרש”ם (שו”ת ח”ג ס’ קי”ב) המהרש”ק (שו”ת טוב טעם ודעת תליתאי ס’ רמ”ז) והדרכי תשובה (ס’ צ”ב ס”ק קכ”ב). וע”ע בשו”ת מנחת יצחק (חלק ה’ ס’ פ”א ס”ק י”א, וחלק ז’ סוף ס’ נ”ו ד”ה וכל) משכתב בהענין בדברי המהר”ש.

16 הזר זהב (הנ”ל) העצי העולה (הנ”ל) החק יעקב (או”ח ס’ תנ”א ס”ק מ”א) וכן הוא משמעות הט”ז (שם ס”ק י”ח) המשנה ברורה (שם ס”ק ע”ו לגבי הגעלת כלים לפסח) והבדי השלחן (ס’ צ”ב ביאורים עמ’ קע”ח).

17 בספר חוקתי תשמרו (ס’ י”ז סע’ י”ח ס”ק כ”ד) ובספר דרכי הלכה (על כשרות הבית פרק כ’ בתשובה), ופשוט.

18 הכתב סופר (שו”ת יו”ד ס’ נ”ד, בסברתו אבל לא למעשה) היעב”ץ (שו”ת שאילת יעב”ץ חלק א’ ס’ ק”ג [צ''ג]) היד אברהם (ריש סימן פ”ח) העצי העולה (בב”ח כלל א’ חקי חיים ס”ק מ”ו) הדברי יוסף (ס’ תרכ”א ס”ק ג’ ד”ה אמנם) האגרות משה (שו”ת יו”ד ח”ג ס’ י’) והשאלי ציון (שו”ת על שבת עירוב ופסח ס’ כ’ סוף ס”ק ג’). וכן הוא משמעות הרדב”ז (שו”ת חלק ב’ ס’ תשכ”א) הצמח צדק (שו”ת או”ח ס’ מ”ג) והסולת למנחה (כלל ע”ו דין ז’ ס”ק י”ז). וזה גם משמעות כמה פוסקים (כולל המהר”ם מלובלין, המגן אברהם, הפמ”ג, היד יהודה, והזבחי צדק) שסברו דרק אמרינן להחמיר לכתחילה כשיש חשש בעין בין הכלים.

19 הט”ז (ס’ צ”ב ס”ק כ”ט, ובס’ צ”ז ס”ק ג’) הכתב סופר (הנ”ל במסקנתו) הערוך השלחן (ס’ פ”ח ס”ק י’) הילקוט מעם לועז (שמות חלק ב’ פר’ משפטים עמ’ תת”צ ד”ה והדבר הראשון) התורת יקותיאל (ס’ ק”ה ס”ק ח’) והדרכי תשובה (ס’ צ”ה ס”ק צ”א בשם המהרש”ל) וכן הוא דעת הגרי”ש אלישיב שליט”א (מובא בקונטרסי ענף י”ב ד”ה הראיתי) דכיון דכל הדין הוי מותר מכל מקום ורק חולקים על הלכתחילה, טוב יותר לא להשים.

20 ספר נועם הלכה (פסקי הלכות בב”ח ס’ י”ז סע’ כ”א), ופשוט

Comments are closed.